"ואחיו מת" או "והאחד איננו"

"ואחיו מת" או "והאחד איננו"

בנאומו אומר יהודה ליוסף "ואחיו מת" (מד,כ), וכתב

רש"י "מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו, אמר: אם אומר לו שהוא קיים יאמר הביאהו אצלי".

ולכאורה קשה, הרי הם כבר אמרו ל"יוסף" שיוסף איננו (מב,יג), ואם כן מה יעזור ליהודה עכשיו שישנה דבריו, הרי הם כבר הודו שיוסף חי?

תרצו על כך בשפתי חכמים, שהאחים התכוונו לפרש עתה את מה שאמרו קודם, שמה שאמרו "איננו", כוונתם היתה שהוא מת.

אמנם פרוש זה יתכן רק לפי הסבר הפשט לפי רש"י על הויכוח בין יוסף ובין אחיו, וזו לשונו "הוא אשר דברתי - הדבר אשר דברתי שאתם מרגלים הוא האמת והנכון זהו לפי פשוטו. ומדרשו אמר להם ואילו מצאתם אותו [את יוסף] ויפסקו לכם ממון הרבה תפדוהו, אמרו לו הן, אמר להם ואם יאמרו לכם שלא יחזירוהו בשום ממון מה תעשו, אמרו: לכך באנו להרוג או ליהרג. אמר להם הוא אשר דברתי אליכם להרוג בני העיר באתם מנחש אני בגביע שלי ששנים מכם החריבו כרך גדול של שכם" (מב,יד).

ולכאורה קשה על המדרש שהביא רש"י, הרי האחים טענו שהם באו להציל את יוסף אחיהם, ואם כן ברור לכל שכשהם אמרו "איננו" כוונתם לכך שהוא חי וכיצד יוכלו כעת לפרש דבריהם? (שאלת ידידי אבישי גרוסר הי"ו).

אולי ניתן לתרץ שאמרו האחים לעצמם, אולי יוסף שכח שהם אמרו שאחיהם חי, ובודאי שלא יזכירו לו עכשיו ולכן יהודה שינה ואמר "מת". אמנם זהו הסבר דחוק.

כנראה צריך לומר הסבר אחר מהסבר שפתי חכמים, שאילו יוסף היה שואל את יהודה כיצד אתה אומר שיוסף מת הרי טענתם שרצונכם לפדות אותו, יהודה היה משיב לו: אמנם רצינו לפדות את יוסף, אבל במשך שהותנו במצרים התברר לנו שיוסף מת.

ניתן להוסיף, שיהודה לא שיקר לגמרי באומרו שיוסף מת, כיוון שיהודה חשב שיוסף עבד, והרי עני חשוב כמת וקל וחומר שעבד חשוב כמת [יש מקום לחלק בין עני לעבד, וצריך עיון].